שמואל רוזנהק על מערכתהחינוךהיהודיבפוליןביןשתי מלחמותהעולם הניצנים הראשונים בשדה החינוךהיהודי המודרני, שהנצו כבר בסוף המאה התשעעשרה ובראשית המאה העשרים ברוסיה ובאוסטריה, השתגשגו והסתעפו בתחומי המדינה הפולנית המחודשת כתום מלחמתהעולם הראשונההקימויהודי פולין רשת של מוסדות חינוכיים מוסדות אלה נמנו עם זרמים שונים כל הזרמים שנתחוללו ונתגבשו בקרב הציבור היהודי שבאירופה המזרחית בהשפעת התנועות הלאומיות והסוציאליות הכלליות ראו בחינוך הלאומי אחת הדרכים העיקריות להגשמת שאיפותיהם כל הזרמים נתכוונו למעשה, בדרכים שונות, לדבר אחד: לשמור עליחודוהלאומי של הקיבוץ היהודק היסודההוקילקיומו שלהחינוך הלאומיהיהודיבפולין הונהבועידת השלוםבנרסייל חוזהורסיילזלל, כידוע, ערובות מסויימותלהגנתהמיעוטיםהלאומייםבמדינות החדשות לפי חוזההמיעוטיםבין מעצמותה 48 ט*עהלביןפולין )יוני 1919(, נמצאההמדינההפולניתחייבתלהקיםולקייםעל חשבון המדינה בתיספרבשבילהמיעוטיםהטריטוריאלייםאוקראינים, ביילורוסים, וכדומהבלשונותיהםי כמוכן נמצאהחייבת להרשות הקמתםוקיומם של בתיספרמיוחדיםלמיעוטיםאתניים, דתיים ולשוניים בכלל זה היהודים על הוצאותיהם, ואף להבטיח לבתיהספר של המיעוטים הללו "חלק ראוי בהנאה ובשימוש" בסכומים אשר תקציב המדינה, תקציבי הערים ואחריםיועידו למוסדותחינוכיים התחייבויות אלה, שחוזה נרסייל הטיל על המדינה הפולנית, לאהיו לרצון לשליטיה של פולין, וניסוחם המעורפל של הסעיפים הנוגעים בדבר הניח מקום לשלטונות לפרש את הדבריםלפי טעמם למעשה לאנסתייעו המוסדותהיהודיםמן הלשות, אףעלפישתלמידי בתיהספר העממיים היהודיים נמצאו פטורים מחובתהלימוד הכללית, וקיומם של בתיטפר אלה חסך לקופת הממשלה הפולנית סכום עצום, לא כללה אותם הממשלה ברשת מוסדותהחינוך, כמות שנהגה כלפי המיעוטים הטריטוריאליים, אף לא הקציבה תמיכה קבועה לשום ביתספר עממייהודי הממשלה גם לא הכירה בדרך כלל בזכותו הפומבית שלבית הספר העממי היהודי,זכות שנועדה לה חשיבות, בקשר לחוקיםמסויימים אכן, גורלזכויותיהם שליהודיפולין בשדה החינוך היה כגורל שאר וכויותיהם, האזרחיות, המדיניות והלאומיות, במדינה הפולנית מעמדם החוקי של מוסרותהחינוךהיהודיים החמיר ביהוד משנת 1932 ואילך ב 11 במארס אותה שנהיצא חוק, שלפיו נמסרה שאלת הקמתם של מוסדות המיעוטים להכרעתרשויות ההשכלהוהאדמיניסטראציההגליליים, והללוהחמירו מאודבדינם לכאורה עשוכן מטעמיםהיגיניםופדגוגיים, אך למעשה היתה לנגדעיניהם מטרה מדינית ברורה: להפוך בהדרגה את בתיהספרהלאומיים של המיעוטים לבתיספר פולניים טהורים אמנם בחבלי הסקר המזרחיים ראו השלטונות בתחילה, מיד לאחר סיפוחםלמדינה הפולנית, ברצון את החינוךהלאומי של המיעוטים, כיון שעלידי כך פחתה השפעת הלשון הרוסית, ששימשה כאן לשון ההוראה קודם לכן, ולשון הדיבור במידה מרובה אף לאחר מכן אותה שעה אף נתחנכו במוסדות הציבור היהודי, בחבלים אלה, עדכדי שמונים ותשעים אחוז למאה מכללהילדיםהיהודים אך בה במידה שהשלטוןהפולני הלך ונתבצר, הוסיפוגזירהעלגזירה, כדי להצר את החינוך הלאומי של המיעוטים בתיהספר של האוקראינים והביילורוסים נהפכו, בלחץ השלטונות, לבתיספרדולשוניים, על חשבון המדינה היהודים לעומת זאת הוסיפולקיים את מוסדותיהם בנפשם ובמאודם, תוךכדי מלחמה בלתיפוסקת על זכויותיהם, וכעשרים אחוז למאה מכללילדי ישראל במדינה המשיכו עלאף הגזירות להתחנך במוסדותיהודיים במלחמה על זכויות החינוך הלאומי השתתפו כל המפלגות המדיניותהיהודיות בראש הלוחמים עמדונציגיהציונים 142
בבתיהמחוקקים, ובעיריות גםנציגי המפלגותהסוציאליסטיותהיהודיות, שדרשולהכיר באחת מלשונותהיהודיםעברית או אידיש כלשון ההוראה בבתיהספר של המיעוט היהודי רק מפלגת "אגודת ישראל" ויתרה על דרישה זו, תמורת הנחות מסויימות בתחום הדת מןהראוי להוסיף ולהסביר, כי לשון ההוראה בסתם משמע לשון ההוראה של המקצועות הכלליים המקצועות היהודיים )עברית, היסטוריה ישראלית, תנ"ך( היו נלמדים בעברית בהרבה ממוסדות כל הזרמים, ואילו המקצועותהפולניים )לשון, היסטוריהוגיאוגרפיהפולנית( היו נלמדים, בפקודת השלטונות, בכל המוסדותבפולנית, לשון ההוראה היתההסימן המובהק, אםכי לאהיחידי, שהבדילביןהזרמיםהשוניםכלפי חוץ; היא אף קבעהבמידה מרובה את מגמתהחינוךכלפיפנים במוסדות של "תרבות" היתה הלשוןהעברית לשון ההוראה להלכהולמעשה במוסדות ציש"א )צענטראלע יידישע שול ארגאניזאציע( ו"שולקולט" )שול און קולטור פארבאנד( היתה אידיש לשון ההוראה להלכה ולמעשה ב"יבנה" )מיסודה של מפלגת "המזרחי"( עברית להלכה ואילו למעשה עברית, פולנית או אידיש ב"חורב" )לבנים( ו"ביתיעקב" )לבנות( שתי הרשתות מיסודה של "אגודת ישראל"היתה אידיש ישון ההוראה למעשה בבתי הספר הדולשוניים )האוטראקוויסטיים( פולנית להלכה ולמעשה מבחינה לשונית נבדלה אפוא "תרבות" משאר כל הזרמים, כשם שאידיש היתה משותפת לשלושה זרמים מנוגדים ביניהם מבחינה אידיאולוגית היתה "תרבות" קרובה ל"יבנה" ו"לשולקולט" ולחלק מבתיהטפרהדולשוניים, שכן נמנו הללו עםזרמים ציוניימי לעומת זאת נתקרבו מוסדות "תרבות" לאלה של ציש"א ולבתיהספר הדולשוניים הציבוריים מבחינת יחסם החיובי לאידיאלים של החינוך ההדש המגמה הדתיתהיתה משותפת ל"יבנה" מכאן ול"חורב" ו"ביתיעקב" מכאן, כשם שהמגמההסוציאליסטיתהיתה משותפת לציש"א ול"שולקולט"בתיהספר של החרדים התעלמו, בשנים הראשונות לקיומם, כמעט לחלוטין מן הבעיות החינוכיות המודרניות להלכה היתה תכניתלימודים אחידה, מאושרתעלידי רשויות ההשכלה של המדינה, חובה על כל בתיהספר, אולם למעשה הוסיף עליה כל זרם וגרע ממנה לפי דרכו ומטרתו ב"תרבות" והקרובים לה נודע מקום מרכזי לארץישראל וכל הקשור בה, בציש"א לבעיות חברתיות :ואילו תכנית המוסדות של ההרדים היתה גדושה לימודי קודש, כל הזרמיםהיו נתונים להשפעתן של מפלגות פוליטיות והיו קשורים, בגלוי או בסתר, עם תנועותהנוער הקרובות להן, לתנועותהנוער נודעהבעקיפין השפעה לאמעטה על צביונם של בתיהספר, ביחוד אצל הזרמים המתקדמים, כגון "תרבות" וציש"א בתיהספר של "תרבות" השחייכו, עם היווסדם וגם שנים רבות לאחר מכן, לציוניםהכלליים אולם משקברכוחן של תנועותהנוערהציוניות כבשולהן הסתדרויות "השומרהצעיר" ו"החלוץ" מקום חשוב בהנהלת המרכזית והשתדלולהשפיע בצוחןעלכיוונו שלהחינוךושיטותיוובעיקרעלהחניכיםעצמם תנועת הנוער "סקיף" )סאציאליסטישער קינדער פארבאנד( תמכה בציש"א אף אצל החרדים קמו תנועות דומות )"בתיה" של "ביתיעקב"(,ביתהספרהיה אפוא לא רקביתלימוד אלא גם ביתחינוךלאידיאלים השונים של הציבורהיהודי הרבגוני בשנים האחרונות שלפני מלחמתהעולם השניה גבר פיקוח השלטונות על מוסדותהחינוך של הציבורהיהודי פיקוח זה לא היה כאמור פדגוגי אלא פוליטי : מטרתו היתה להטמיע את מוסדות המיעוטים רוב המוסדותהיהודייםידעו להתחמק מדרישות השלטונות ולאהקפידועלפךטיהתכנית הממשלתית אלא בשעת הדחקובעלכרחם )במשך כל התקופה הנידונה לא נמצאו לרשויות המדינה מפקחיםיודעי עברית או אידיש, והמפקחהיחידי, לאיהודי, שישב בראש ועדת הבחינות לסמינריוניםהעבריים לאידע לקרואעבריתבלינקודות(מטעמיםפוליטיים התעלמוהרשויות מקיומם של בתיספרדתיים ו"חדרים", שצצו בערים ובעיירותבלי כל רשיון, והחמירו לעומת זאת כלפי "תרבות" וציש"א במשך שנה אחת, 1922, ביטלובוולין את רשיונותיהם של כל בתיהספר של ציש"א וחלק של "תרבות" להלכה לא היה אדם רשאי להורות מקצוע כלשהוא במוסדחינוכיבלי תעודת מורה רשמית, אולם המוריםללימודי דת )ולמעשה גם לתנ"ך, היסטוריה ישראלית ולשוןעברית(,שהיו מחוסרי השכלהכללית ופדגוגית פורמאלית, אושרועליסוד תעודות שלהרבניםהמקומיים ההוצאות של ועדי הקהילות להחזקת בתיתלמודתורה אושרו בדרך כללעלידי הךשות, בעוד שההקצבות הזעומות שלועדי הקהילות והעיריות לטובת בתיהספרהחילוניים קוצצו או גם נמחקוכליל וזאת לדעת שרובועדי הקהילותהיו לא בלי עזרת הךשות בידי "אגודת ישראל" והקרובים לה, וההקצבות לטובת בתיהספר החילוניים היו מלכתחילה דלות למדי 143
ולא הוקצבו מבחינה פורמאלית אלא לשם לימוד הדת, שהיה לימוד של חובה להלכה אף בבתיספר אנטידתיים כקל ציש"א מעמדם של בתיהספרהתיכוניים היה טובלמדי לכמה מהם אף היו בנינים מקל עצמם, אפילו בנינים נהדרים, מותאמים לכל הדרישותההיגייניות והפדגוגיות לאכן מעמדם של בתיהספר העממיים, שהיו רובםבעיירות בני העשירים ואף בניהם שלהאמידים "המעשיים" ביקרו לרוב בבתיהספר שלהמדינה המצבהסוציאלי של ההורים אשר שלחו אתילדיהם לביתהספרהיהודיהיה רעלמדי והחמיר עוד, בה במידה שהיהודים נדחקו, בשנים שקדמו למלחמה האחרונה, מעמדותיהם הכלכליות שכר הלימוד לא הספיקכדי החזקת בתיהספר ורוב המורים לאהיו מקבלים את שכרם במלואו בתנאים קשים אלה נתקיימה מערכתהחינוך היהודי, ששימשה בבואה נאמנהליצרהחיים והתחיה של הקיבוץהיהודי בפולין, ההורים והמורים באורח רשמי ומבחינה ציבורית השחייכו רוב בתיהספר למרכזים, שהשפיעו על בתיהספר למקומותיהם השפעה רוחנית, ואף הושיטו להםלפעמים קצתעזרהחמרית אולם עיקר תקציבו של ביתהספר הוטל על שכם ההורים ברוב המקומות היו נבחריםמדי שנה בשנהועדיהורים, שנשאובעולו של התקציב השנתיוגם הקימו, בעזרת המרכזים, שהשתדלולהשיג תמיכות מיוחדות, בעיקרמן הג'וינט*,את הבנינים הנחוצים"*,כן דאגו ועדי ההורים, בעזרת "טאז" **ן לתזונה חלקית בביתהספרבזמןהלימודים, ולמועבות נופש בימות החופש ההורים הם שכלכלו את ביתהספר במידת יכולתם, וממילא גם השפיעו לא במעטעלדרכו אכן בראש וראשונה נשאובעולו של ביתהספרהיהודי המורים הם שהיו ראשוני מייסדיו והם בעיקר שעיצבו את דמותו ודאגו להתפתחותו החמריתוהרוחנית תחילהנעזרו בכךעלפירובעלידיועדיםמקומייםאו גםעלידי המפלגות, אך במקומותרבים נשארו לאחרמכןבודדיםועזוביםלנפשם משכורתם שלהמורים היתה דלהלמדי ורק לעתיםרחוקות קיבלו את שכרם בעדחדשי החופש, כי שכרהלימוד לאהספיקלכיסוי כלההוצאות במשך הזמן התארגנו המורים באגודות מקצועיותכמעטכל זרם והסתדרותמורים משלולשם הגנתעניניהם אךכיוןשהיוקשורים רובם ככולםעםהמרכזים ועם המוסדות עצמם קשררוחני וארגוני לאיכלו לעמוד עלדרישותיהם עמידה תקיפה, כדרך אגודות מקצועיות אחרות, ולא עלתהבידם אלא במידה מועטת לשפר את מצבםהחמרי ועדיההורים שמטו, שלא מרצונם, כמעט שנה שנה, חלק ממשכורת המורים**** שלא כמורי בתיהספר העממיים,היומורי בתיהספרהתיכוניים של כל הזרמים מאורגנים באגודה מקצועית אחת, שמרכזה היטיבלהגןעלעניני חבריה ולא נרתע אףמשביתות אמנםמרכזי הזרמיםניסולהקיםהסתדרויותמקצועיות נפרדות למורי בתיהספרהתיכוניים שלהם, אך לאהצליחו בכך, כי לאכל המוריםהיו קשורים בבתיספר אלה גם קשררוחני מחמת המחסורבמוריםבעלי הכשרה מתאימההורו בבתיהספרהתיכוניים של "תרבות" וציש"א גם מורים שהתנגדו לאידיאולוגיה החינוכית שלהם הסתדרויותהמורים )בעיקר של "תרבות"(דאגו להשתלמותם המקצועית שלחבריהןוהגנועל שארעניניהםהמקצועיים והפדגוגיים, הסתדרויות אחדותהוציאו גםביולטינים ומאספיםמקצועיים התפשטותם הגיאוגרפית של בתיהספר למיניהם רוב בתיהספר של "תרבות" היו בגלילות ונלין, פולישיה, וילנה, נאוואהרדוק, ביאליסטוק, ומיעוטם בלבפולין, כמחצית בתיהספר של ציש"אהיובגלילותביאליסטוקנוילנה, ולתרםבגלילות וארשה, פוליסיה, לודז' ונאוואהרדוק בתיהספר של * Comitee Distribution שמ[ 70 American Jewish **לפי סטאטיסטיקה שנערכה ערב מלחמתהעולס האחרונה, בשנת תרצ"ח, היו 53 למאה מכלל בתייהספרהעממייםהיהודיםבבנינים שכורים, 5 למאההיו בבתימדרש ותפילה, ועוד 14 למאה בבניניםציבורייםאחרים רק 26 אחוז למאה מכלל בתיהספרהיובבנינים משלהם *** ר"ת : Zdrowia Towanystwo Ochrony )"ברת להיגת הבריאות( **** לפימיפקד חלקי שנערך בשנת 1935/1934 לאקיבלומורי "תרבות" באותה שנה בממוצע אלא 90 אחוז למאה ממשכורתם רק 11 אחוז מהמורים קיבלו משכורת מלאה 42 למאה לא קיבלו את שכרם אלא לן 10 חדשים בלבד 144
"יבנה" נמצאובעיקרבגלילות המרכזיים, כרבע מהם בדרומה שלהארץ ל"חורב" היו "חדרים" וישיבות בכלרחביפולין, אולםבעיקר גדולההיתה השפעתהבגלילות וארשהווילנה בגאליציהוכןבשליזיה ובפוזנא לאהיו כמעט בתיספרעממייםיהודייםמיסודו של הציבורהיהודי,כיון שבחבלים אלה הונהגה, כברבסוף המפה התשעעשרה, חובתהלימוד הכללית *בגאליציה נתקיימו מוסדותהשלמהקורסים לשעות שלאחר הצהריים ושיעורי ערבללימודים עבריים מטעם "תרבות",וללימודיםדתיים מטעם "בית יעקב" )לבנות(מוסדות "בית יעקב", שנוסדולפי דוגמת מוסדות החרדים באירופה המערבית, התפתחו יפה בפולין ומילאו תפקיד חשוב בחינוך האשה היהודית, אף הפכולגורםלאום" "תרבות" וציש"אניסו להקיםבגאליציה גם בתיספר שלמים, אך לא הצליחו בכך אלא במקומות בצאנז, סטאניסלאב )"תרבות"(ובקוליסיאה )ציש"א(, מועטים, כגון בלבוב שלא ברשות השלטונות, אנשי "אגודת ישראל" ראו היסודות האידיאולוגיים בעבר חזות הכל הם התעלמומן התנאים החדשים, בהם היה נתון הציבורהיהודי אחרי מלחמת העולם הראשונה והשתדלולחנך את הדור כמקודםעלפי המסורת )ההוראה באידיש לא היתה אצלם אלא אמצעילחינוך דתי(ה"בונד" והקרוביםלוויתרו מדעתעלהעבר הםהאמינובתיקונו של ההווה, בתוך המציאות הנתונה, עלידיחינוך סוציאליסטי לעומתםהציוניםהעקיבים, אףכי הסתמכועל העבר ונלחמולתיקונו של ההווה כהוראת שעה, ניתקו מדעת אתהנוערמלשון סביבתו, תוךחתירהלפתרון שנמצא הרחק ממקוםחינוכו שלהנוערהזה מבחינהזו דומה שמותרלהגדיר את מוסדות ה"אגודה" כביתהספר של העבר, אתאלו של ה"בונד"כביתהספר של ההווה, ואילו את מוסדותהציונים כביתהספר שלהעתיד כל זרם האמין שדרכו בלבד היאהיא הנכונה ונלחם בכל כוחו, בעזרת מפלגתהשפעתו, לקיומו, הרחבתווהעמקתו עם זאתאין ספק שכל הזרמיםהיוובמובןידוע חזית לאומית אחת כל הזרמים לגוגי גוניהם, עלאף האידיאולוגיות והלשונות השונות, נלחמו אםכי במפורד במגמות ההתבוללות' האידיאולוגיההחינוכית של כל הזרמים מצאה אתביטויה לא רקבירחוניהם ובמאספיהםהפדגוגיים, אלא גם בעתונות המפלגתית והאזרחית, שהיתה נזקקתלעניני החינוךעם פתיחת שנתהלימודיםולרגלי ועידותויובלות המפלגות שהזדהו עם לחד הזרמים, כגון ה"בונד" או "אגודת ישראל", עשו זאתלעתים קרובות עתוניהם ה"פאלקסצייטונג" וה"טאגבלאט" שימשודרך קבע שופר לציש"אמכאן ול"חורב" ול"ביתיעקב" מכא 4 לעומתם לא נקטוהעתוניםהיומיים הציוניים, כגון ה"היינט" וה"מאמענט", ה' Przegl~d 0$2 א וה Dziennik,Nowy עמדהעקיבהואחידה עתונים אלה פסחועל שתיהסעיפים והראופנים שוחקותגס ל"תרבות" וגם ל"שולקולט" )בראשיתה( וכןגם לבתיהספרהדולשוניים, כשם שהנציגותהציונית בפארלאמנטהפולני הגנה על מוסדות כלהזרמים ואמנםהציבורהציוני, האזרחי, ה"יהודי סתם" שהיה קרובלציונות, נטה לעירוב פרשיות ותמך פה ושם בכל הרשתות גםיחד מזהדיןלצייןכי אין' להעריך את רמתם החינוכית של בתיהספר רק לפיהעתונות הפדגוגית של הזרמים השוניםהרעיונות הפדגוגייםהמודרניים שהובעו בעתונות זו, מתוךרצוןלהשפיע ולתקן, לא נתקיימו למעשה אלא במידה מועטתי רוב השאיפות לחינוך עמלני, אסתטי וכו' ששאיפות לחינוך פרוגרסיבי ומודרני בכלל לא נתגשמו בכל המוסדות כל השנים נמשכה היאבקות מתמדתביןעסקניהחינוךהמרכזייםהפרוגרסיבייםלביןהעסקניםהמקומיים השמרניםהקוראאתהדו"חיםמןהכינוסים הפדגוגייםהראשונים של ציש"א )1921( ושל "תרבות" )1922( ואתהדו"חיםמןהכינוסיםשנערכו בשנים האחרונות,יעמודעל ההבדלים שביניהם :חזון והעפלה מציינים את הכינוסים הראשונים, בעוד שהכינוסים האחרונים מצטיינים במתינותוריאליזם מעמדה החמרי של מערכת החינוך בשנים הראשונות שלאחר מלחמתהעולם הראשונה נסתייעייסודםוקיומם של בתיהספרהציבוריים היהודיים בחבלי הסקרהמזרחיים שלפוליןבמידהיתירהמןהג'וינט חברותהצדקה המאוהדות של יהודי אמריקה הושיטו באותן השנים עזרה א, רופין טעה בכתבו )יק"א( בגאליציה בטלובימי מלחמתהעולם הראשונה "הסוציולוגיה של * בתיהספר מיסודו של הבארון הירש היהודים",חג כי בתיהספר של היהודים בגאליציה היו כולם עבריים 145
רבהלאוכלוסיםהיהודיםבאזורים שנפגעו במלחמה עזרהזו שללה בין השאר גם הקצבות לצרכיחינוך,והעסקנים המקומיים אףהוסיפועליהןמכספי התמיכההכללית של הג'וינט, עדכדי 70%80% מכלל ההוצאות של בתיהספר לאחר שנצטמצמה ופסקה עזרתו שלהג'וינטנתכלכלו מוסדותהחינוךהיהודיםבעיקר משכרהלימודוממפעליםשונים של הועדים המקומיים התקציבהשנתי הממוצע שלביתספרציבוריעממי )שששבע כיתות(עלה בשנתהלימודים 1938/1937 מעשרהעדחמשה עשר אלףזהובים לשנה, שלגןילדים מאלףוחמש מאות עדאלפייםזהוב,של ביתספר תיכון מחמשים עד מאה אלףזהו' התקציבים של כל מוסדותהחינוךהציבוריים )פרט לבתיהספר המקצועיים(,כפי שנערכו לשנתהלימודים 1938/1937 והוגשו בשעתם לג'וינט, נסתכמו בסך 15 מיליוניםזהוב לפיזהישלהעריך, עליסוד מספר המוסדותוהמורים שבכל זרם וזרם, אתהתקציבים של "חורב""ביתיעקב" ושל "תרבות" ב 4 מיליונים זהו' כל אחד, ואת התקציבים של ציש"א ו"יבנה" במיליון ומחציתהמיליוןכלאחד לפי מקורות ההכנסההיה באותה שנה סרכב התקציב הממוצע של ביתהספרהעממי כדלקמן : ג'וינט 1% עירנית 2% קהלות 396 4% מפעלים גרעת 20% 100% כמה שמם לפח כ 4 בשנת 3932/1%1 טעו תמצות העירנית 9%( מכלל התקציביפי פצאל משנת 41934 תמימת אלה הלכו ופחתו ובשנים האחרונות שלפני המלחמה, אחר ששונה סדרהבחירות וצומצמהנציגותהיהודיםבעיריות, לאהיהעוד לתמיכות אלה אלאערך סמליבלבד תמיכותהקהילות לא פחתו בדרך כלל, אךשיעורחלקןבתקציבוהכללי של ביתהספרהחילוניהיה מועט מלכתחילה תמיכהזוניתנה לרוב אך לבתיספרדתיים או לשםלימוד הדת בלבד, כאמורלמעלה הגרעון, בשיעור 20%, נתכסה בהכרחעלידיהמורים, שלא קיבלו את שכרם המלא הממשלהאינהמופיעהכלעיקרבתקציבו של ביתהספרהיהודי בשנת 1938/1937 רק תקופה קצרה, בשנותהלימודים 1934/1933, תמכה הממשלה תמיכה כלשהיא בחינוך היהודי, תמיכה שלא עלתה בסך הכלכדי תקציב של בית 1932/1931 ספרעממיאחד אחריכן מנעה מהם אף תמיכה סמליתזו בשנת 1930/1929 עלה התקציב הכללי שלהמיניסטריון לדת ולהשכלה 651 מיליונים זהו',מזהניתנולצרכיהחינוךהיהודי והדתהיהודית 226 אלף זהף,היינו 0,35%,ואף סכום זה נמצא גדולמדי בשנת 1939/1938 כבר הקציבהמיניסטריוןהנ"ללצרכיהיהודים, שהיוו למעלה מעשרה אחוז למאה מכלל האוכלוסים במדינה, רק 183 אלף זהו', שאינם אלא 0,04% מן התקציב הכללי להשכלה ודת גניילדים יסוד ועיקר בפעולתם של כל הזרמים שימש ביתהספר העממי, המתאים לגיל שעליו חלה חובתהלימוד הכללית רק שני זרמים"תרבות" וציש"אנתנו דעתם גםלחינוךהגילהרך מכווני הזרמים האלה ראובגןהילדיםתנאי קודם ושלב הכרחי להרחבתה ולהתפתחותה של מערכתהחינוך, בכמות ובאיכות, והשתדלו לפתח גם אתגניהילדים, בצורות שונות, אם בצורתמכינות לביתהספר ואם כמוסדותבפני עצמם, לפיתנאי המקוםוהחוק ל"תרבות" היו בשנתהלימודים 1935/1934 72 גניילדים )לעומת 52 בשנת 1927/1926, ו 67 בשנת 1939/1938( לציש"אהיו בשנת 111935/1934 גניילדים הזרמים הדתיים לאהקימו מוסדותמיוחדיםלגיל הרך, שכןקיבלוילדיםבני חמש ואףבני ארבע ל"חדרים" ולבתיתלמודתורה 146
בתיספר תיכוניים כשם שמרכזיהחינוךשאפולפיתוחם שלגניילדים,כן שאפוההורים להקים בתיספרתיכוניים, שבהם יוכלובניהם להמשיך בלימודיהם, לאחרסיוםביתהספרהעממי כלעוד לאהיוקשייםיתירים מצד הךשות, צצובערים שונות בתיספרתיכוניים יהודיים, אך כיון שלא היה דואג לקיומם ולהתפתחותם הלך מספרם ופחת בשנתהלימודים 1927/1926 היו ל"תרבות" שש עשרה גימנסיות ואילו בשנת 1939/1938 תשע בלבד לציש"א היו בשנתהלימודים 1928/1927 שש גימנסיות ואילו ב 1939/1938 שתים בלבד אחדות מן הגימנסיות הללו הפכו לדולשוניות, אףעלפיכןירדבמידת מה גם הגימנסיות הסקר מספי,23 בשנת 1935/1934 הדולשוניות )בשנתכלימודים 21( 1930/1929 מקצת תלמידיםבעיקרבחבלי המזרחיים פנו, מסיבות פוליטיות, לבתיהספרהתיכוניים הממשלתיים בשנתהלימודים 1931/19:50 נמנו בכל בתיהספרהתיכוניים במדינה )ממשלתיים, קומונאליים, ציבוריים ופרטיים( 45,583 תלמידיםיהודים,שהם 2196 מכללהתלמידיםלפימיפקדהאוכלוסים שנערךבשנת 1931 היווהיהודיםקרוב ל 10% מכללהאוכלוסים במדינה ולמעלה מ 27% מכללהאוכלוסיםהעירוניים, אחוזהתלמידיםהיהודים בבתיהספרהתיכונים לאהדביק אפוא את שיעורחלקםהאחוזי בערים, אףעלפישהיהודיםשאפו,ככלאוכלוסיהעירונית ואףיותרמכך, להקנותלבניהם השכלהתיכונית כעבורשנים אחדוונ, בשנת 1935/1934,נמנו בכלבתיהספרהתיכוניים במדינה רק 29,822 תלמידיםיהודים, שאינם אלא 18% מכללהתלמידים ירידה זו, שהיתהניכרת בעיקרבמספרים ולא באחוזיםבבתיהספרהתיכוניים הלאממשלתיים, 1932 מתבארתבשינוייםארגונייםכלליים, שחלו משנת במערכת החינוך הכללית של המדינההופחת מספר הכיתות בבית הספרהתיכון והוחמרו הדרישותכלפי בתיהספר הפרטיים וכן גם בהחמרת מצבם הכלכלי של האוכלוסים היהודים באותה שנה 1934',1935 היוו התלמידים היהודים 10,2% מכלל התלמידים בבתיהספרהתיכוניים הממלכתיים, 7,2% בקומונאליים, 30,2% בשארהמוסדותמכל 100 תלמידיםיהודיםבבתיהספרהתיכוניםלמדו 30,9% בממלכתיים, %2% בקומונאליים, ואילו 66,9% שני שלישים מכללהתלמידים היהודיםנתחנכו בבתיספרתיכוניים "פרטיים",יהודיים ולאיהודים )המונח "פרטיים" מציין את המוסדותשאינם ממלכתיים אוקומונאליים והואכולל אפואגם אתמוסדותהחינוךמיסודו שלהציבור 1926/1925 היהודי(במוסדותהלאיהודייםירד מספרהתלמידים בהתמדה, בגללהאוירההאנטישמית ששררהבהם בשנת 12915 תלמידים, בשנת 9,4801931/1930,ואילו ב 1935/1934 רק 3,398 בשנת 1935/1934 למדו בסך היו בבתיספר אלה הכל 20,000 תלמידיםיהודיים בבתיספרתיכוניים "פרטיים", מכלל זה 14,602 בבתיספר יהודים 9,912 למדו בבתיספר שבהם היתה לשון ההוראה הלשוןהפולנית בתיספר מקצועיים כמעט כל הזרמים )מלבד "חורב"( שאפו לחנך אתילדי ישראל לעבודה פרודוקטיבית, אולם הקשייםהאובייקטיביים והסובייקטיבייםהיו מרובים ביותר ולמעשה לא נעשו בתחום זה אלאנסיונות בלבד בתיהספר המקצועיים הממשלתיים והקומונאייים היו למעשה כמעט נעולים בפני יהודים אך יהודים מעטים נמנו עם תלמידי בתיהספרהללווחלקניכר מהםתלמידיבתיהספרלמסחר בשנות 1933/19341927/1926 ירדשיעורםהאחוזי של התלמידים היהודים בבתיהספר מ 18,33% עד 7,6% ירידהזו בשיעור האחוזים באה לא רק בשל ריבוי התלמידים הלאיהודים, אלא גם בשל התגברות התנועה החלוצית, שחינכה את הנוער לעבודה ומלאכה בשנת 1927/1926 לאהיה בבל פולין )מחוץלגאייציה( אף תלמידיהודי אחד בביתספרחקלאי בשנת 1935 פתחה "תרבות" ביתספרחקלאיבלודמיר של ונלין כן נפתח ביתספרחקלאי דולשוני בהלנו 4 ק )ליד לודז'(הסברות המיוהדותלחינוך מקצועי, איק"א ואורס, לא מצאו, בגלל התנכרותן לציונות, את הדרךלנוערהציוני החלוצי, אולם ההברה להפצת החינוך המקצועיביןהיהודים בגאליציה, שנודעה בראשי התיבות של שמה הפולני ווזט *, ובתיהספרהמקצועייםמיסודהשלהקהילהבוארשהסייעוסיועניכרלהכשרתו המקצועית שלהנוער אףרעיון העבודהוהיסודהעמלניבחינוך החדשקירבו את הנוערלעבודה פרודוקטיבית, * ר"ת 28=080%8 Wykraalcenie )השכלהמקצועית( 147
בשנת 1935/1934 היו כחמשתאלפיםתלמידיםבבתיהספרהמקצועייםהיהודיים, ועודכאלפייםתלמידיםיהודיםבבתי הספר המקצועיים הלאיהודיים ממשלתיים, קומונאלייםופרטיים נוסף לכך למדו אלפים אחדים בבתיספר לשוליות ובקורסים להשתלמותמקצועית בשבילמבוגרים ביתהספרהטכניבווילנה ובתיהספר למלאכה בביאליסטוק, נאוואהרדוק ועוד נתמכועלידי חברת "אורס" ועלידי החברה להפצת חינוך מקצועיביןהיהודיםבגאליציה,ואילו בתיהספר להקלאות עלידי איק"א ויטאר" 4 אף כמה וכמה מקיבוציההכשרה החלוציים,כגון 4 ריכוב,שץ 9 טוכיב וצ' 94 טו 4 ~ב שליד וארשה, הפכו למעשה בתיספרחקלאיים ביתהספרהחקלאי בלודמיר, שבו נתחנכו בשנת 1939/1938 ארבעים תלמיד, ביתהספר החקלאי בסלנ 41 קוהישיבה "בית שמואל" מיסודה של "יבנה", שכרכהיחד תורהעם מלאכה וחקלאות,היוביטויליחסם שלהעסקנים הציונים בפולין אלשידוד המערכות בשדההחינוךהיהודי סמינריונים למורים כלזרם השתדללחנךמוריםברוחוויסדסמינריוניםלצורךזה,אולםרק מקצתםהורשולתת לתלמידיהם תעודותמורהמוכרות ציש"איסדהשניסמינריונים, האחדבווילנה והאחרבווארשה הסמינריוןבווילנהנתקיים כעשר שנים, 19311921,אולם רק משנת 1926 היותעודותהסמיכה שלובנות תוקף רשמיובסךהכלהוציא כמאה ועשריםמורים, המוסרנסגר בפקודת הרשות, מטעמים פוליטיים, הסמינריוןהשני, בווארשה, לא נתקיים מחמת חוסר רשיון אלא זמן מועט, כשנתיים : ל"תרבות" היו שני סמינריונים בעלי זכות סמיכה להוראה, בווילנה ובגרודנה האחד נוסד בשנת 1921 והאחרב 1926 בןהתקיימוקורסים לגננות בווארשה, ואחר כךמשנת 1934 סמינריון לגננות מיסודה של "תרבות" בווילנה הסמינריונים היומוציאים כמאה מורים וכמה עשרותגננות לשנה לרגל הריפורמה הכללית של מערכת החינוך הכלליתבפולין נפתח בשנת 1938 פדגוגיוןבעל זכויות, שנתקייםעד המלחמה נוסףלכךקיים מרכו "תרבות" במשךשניםשיעוריקיץלמורים בפועל, שהיו חסרים תעודות רשמיות '* ה"מזרחי" יסד בשנת 1926 ביתמדרשלרבנים בשם "תחכמני",ובוגריו שימשועלפירובמורי דתבבתיהספר לאחר שנה פתח גם פרוסמינר לתלמידיהישיבות ל"ביתיעקב" היהסמינריון למורות בקראקא, שנוסר בשנת 1924 ונתקיים עד המלחמה "חורב" לא קיימהסמינריונים משלה :המורים ללימודי היהדות בבתיהספר שלה נלקחו מן הישיבות, המורים ללימודים כלליים מסמינריונים ממלכתיים או של זרמיםאחרים הממשלההפולנית גופא קיימהסמינריוןלמורי דת ישראל, המוסד החינוכי היחידי ליהודים שנתקיים עלידה מוסד זההיה קרוב ברוחולציונות, בזכותמוריו, ורביםמתלמידי המוסד שימשומורים בבתיהספר של "תרבות" בן התקיים בווילנה במשך שנים אחדות סמינריוןפרטילמורים, של ד"ר טשרנא ז"ל סמינריוןזההיה דולשוניותעודותיו הוכרועלידי רשויות ההשכלה מוסדות השכלה גבוהים בשנת 1928 נוסד בוארשה מכוןלמדעי היהדות ובו שתי מחלקות : האחת להכשרת רבנים בעלי השכלה כללית, והשניה להכשרת מוריםללימודי היהדות בבתיהספרהתיכוניים נתקבלו במכון רק תלמידים שלמדו במחלקה ההומאניסטית של האוניברסיטה הווארשאית מקצת הרצאותניתנובעברית מייסדי המכוןומוריוהיו אנשים ידועים בעולם המדע והציונות, והם האצילו מרוחם על תלמידיהם בשנת 1938/1937 נמנו במכון כמאה תלמידים יש להזכיר כאן גם את "ישיבת חכמי לובלין" מיסודה של "אגודת ישראל"ישיבה זו, שנוסדה בשנת 1930 בלובלין, נבדלהמיתרהישיבות בצורתהובסדריההמודרניים ובמידתמה גםבתכניתהלימודים נלמדו בה גם מקצועות כלליים **4 * ראשי התיבות! Rolniczej Towaa~stwo Oiwiaty )חברה להשכלה חקלאית( ** גם בלבובקיימה תרבותיסמינריון למורים, אלא שמוסדיה לא הוכרעלידי הרשות בוגרי הסמינריון שימשו בדרך כלל מורים בבתיהספר שלאחר הצהרים בגאליציה המזרחית ה מ ער כ ת *** על מוסד זה עין גם לעיל עמ' 34 148
תוספת פרטים על הזרמים ומוסדותיהם "חורב" ו'גית יעקג" בכל ערי פוליןנתקיימו,מימים קדומים, "חדרים" ובתיתלמודתורהלעניים, שלא השתייכו אלא למלמדים עצמם אולועדי הקהילותשהחזיקו בהם "אגודת ישראל" פרשה את חסותה והשפעתה על רבים מן המוסדות האלה, איגדה אותם ברשת חינוכית מקלה, שנקראה בשם "חורב",ומגנה עליהםבעזרת השלטונות עצמםמפני חוקי המדינה, שנחקקו לכאורה בעיקר נגדם בהתאםלעקרונו'תיה לא הכניסה "אגודת ישראל" במוסדות אלה כל חידוש אלא מתוך הכרח חיצוני במשך שעות מספר נלמדו בהם המקצועות הכללייםבפולניתכדי לצאתידי חובת הממשלה להתפתחות הגוף לא הושם לב כלעיקר הלשוןהעברית נלמדה רק כלשון הקודש, ורובו שלהיום הוקדשללימודיהדת אף הדרישותהמינימליות לתנאיםהיגייניים וסאניטאריים לא נתמלאו אלא במקצת, אם מהמת מיעוט אמצעים ואם מהמתזלזול והזנחה מתוךרצוןלחנך אדם שלם בתחומיו הוא, התעלמו לחלוטיןמןהחיים ומן הסביבההזרה אכן מןהדיןלציין, שהדתהיתה בשבילרבים מן החרדים בחיייוםיום יותר מאשרהציונות בשביל רובהציונים או הסוציאליזם בשביל הסוציאליסטים בהשפעתמנהיני היהדות החרדית שבמערב, נתנו לבם גם לחינוךהבנות בשנת 1917 נוסד בקראקא ביתספרלנערות בשם "ביתיעקב" ובמשךהזמן התפשט בכלפולין כביתספר שלאחרהצהריים )12 שעות לימוד בשבוע(תכניתהלימודים הקיפה את רוב מקצועות היהדות עברית, תנ"ך, יסודות הדת בשנת 1920 נוסד לקראקא גם סמינריון למורות בשם "ביתיעקב", אשר הוציא מדי שנה בשנה מספר מורות, שהורו דת ישראל לתלמידים היהודים בבתיהספר הממלכתיים לשון ההוראה של המקצועות הכללייםהיתה כמעט בכל מוסדות "ביתיעקב" הלשון הפולנית בשנתהלימודים 1935/1934 נמנו ברשת "חורב" ו"ביתיעקב" כשש מאותוחמשים מוסדות מכמהסוגים רשת "חורב" ו"ביתיעקב" בשנתהלימודים 19%5/1934 זוג המוסדות מספר המוסדות מספר המולים מספר החניכים 26,617 35,000 42,000 103,617 295 )מורות( אין סטטיסטיקה " " " 229 210 208 1 1 649 בתיספר לבנות )רובםבתיספר שלאחה"צ, ביתיעקב( בתיספר לבנים חדרים, בתיתלמודתויה וישיבות סמינריון למורות ישיבה עליונה מחוץ למופדות "חורב" ו"ביתיעקב" התקיימו הרבה "חדרים" ללא כל בזלותציבורית אוזיקה כלשהיא למרכזחינוכי מספר תלמידיהם נאמד בארבעים עדחמישיםאלף עלאף מספרם הרב,היו מוסדות החרדים במצב של ירידה, בגלל ההתפוררות ששרבה להם מכל צד, מבחוץומבפנים יבנה" ביתהספר "יבנה" מיסודו של "המורהי" שימש טיפוסמעבר בין ביתהספר הדתי השמרני של "אגודת ישראל" לביןבית הספרהחילוני המודרני של "תרבות" ביתספר זה מיזג בתוכו את מקצועות היהדות המסורתיים עם המקצועות הכלליים במגמהדתיתציונית הלשוןהעבריתהחיה נחשבה גורםחינוכי חשוב, אףעלפיכןנלמדובלשוןזו רקהלימודיםהעבריים, ואילו המקצועותהכלליים נלמדו בדרך כלל פרט לבתיספר אחדים בשם "תחכמני" שבחבליהסער בפולנית או באידיש מתוך התחרות עם "חורב" נאלצה הסתדרות "יבנה" לקבל תחת פיקוחה חלק מבתיהתלמודתורה שבעיירות ולהסתגל שתש
לטעמם של ההורים ולחינוכם הםלימוד המקצועות העברייםהיה במידה ניכרתלפי השיטה שהיתה נהוגה ב"חדרים", למורת רוחם של המורים הצעירים,שקיבלו השכלהכלליתועברית בביתהמדרש לרבנים "תחכמני"נ אף ריבוי שעות ההוראה )עד ששים שעה בשבוע( לאהביא בחשבון את נפש הילדותכונותיואי לזאתאין לראות את כל מוסדותיה של "יבנה" כמוסדות חינוכייםמודרניים הסתדרות "יבנה" אף לא היתה מגובשת כל צרכה, והפיקוח על מוסדותיה וארגונם היה רופףלמדי קרה שבתיספר או בתיתלמודתורה נמנו עם "יבנה" ו"הורב" כאחד,ואילו למעשה לא היתה להם כלזיקהלשתי ההסתדרויות האלה בשנת 1935/1934 נמנו עם "יבנה" קרוב למאתים מוסדות רובם לנערים ובהם למדו כשניםעשר אלף תלמיד רשת "יבנה" בשנתהלימודים 1935/1934 סוג המוסדות גניילדים בתיספרעממייםלנערים לנערות גימנסיות קורסים שלאחר הצהרים בי"סלרבנים "תחכמני" סמינריון לגננות מספר המוסדות 5 142 10 3 24 1 מספר הטורים 5 423 37 40 מספר החניכים 120 9,385 303 830 1,639 ' 1 12,277 505 186 בס"ה רביםמןההוריםבעיירות,אףחפשיים בדעות, נטולחינוךדתי, אךכיון שהסתדרות "יבנה" נוסדהשנים אחדות לאחר תרבות וציש"א נעשנת 1927 (ולאהיה מקוםבעייכה לשני מוסדות קרובים זה לזה, מצאה "יבנה" את רוב המקומות תפוסים לפניה לעומת זאת נאלצו בתיהספר של "תרבות" במקומות שונים לכלול בתכניתהלימודים שעות מיוחדות ללימודי קודש ותפילה, מתוך התחשבות בנטיותלבם של ההורים ובקיומה של הרשת הדתית המתחךה אכן עיקר זכותה של "יבנה" הוא בזה שניסתה ואףהצליחה במידהמסויימת להחדיר את רוח הלאומיות והציונות ב"חדרים" ובבתיהתלמודתורהי ' תרבות' נסיונותראשוניםלהקמתבתיספרעברייםנעשולפני מלחמתהעולם הראשונה ובקנהמדה רחבבלמיה בתימחסה שנפתחו בווארשהבימי המלחמהבשבילילדיהפליטיםמאזוריהחזית )1915( נהפכולגניילדיםולבתיספרעממיים,שבהם היתה לשון ההוראהעברית אואידישאכן, מרביתבתיהספרהעבריים נוסדו בחבליהסקרהמזרחיים :בגלילות ביאליסטוק, וילנה,וילין ופוליסיה ביתהספר העממי השלם הראשון נוסד בגוניו 4 ךז )מחוו ביאליסטוק( בשנת 1916, ביתהספר התיכוןהעברי הראשון נוסדבוילנה בשנת 1915 התפשטותםהיתרה של בתיהספרהעבריים בחבלים אלה קשורהגין השאר גם בזה,שההוראה בלשון הרוסית נאסרהעלידי הךשות, והאוכלוסים סרםידעופולנית בשנות 19221918 הוסיפווהגיעו לכאן עסקנים ומורים שברחו מרוסיה הסובייטית, ומספר המוסדות והמורים גדל בבמות ובאיכות גידולה המהיר של מערכת החינוך העברי בחבליהסקר נמשך עד 1921/1920, אחרכך התחילה ירידה, מחמת לחץ השלטונות, שביקשו להטמיע את המיעוטים הלאומיים, וכן גם מהמת ההפסקה שתלה בתמיכת הג'וינט לאחר שנוסדה הסתדרות "תרבות" )1922(, שאיחדה את כל מוסדותהחינוךהעבריים, נתפשטהחינוךהעברי המלא בכל פולין, פרטלגאליציה ולשליזיה, אשר בהן נתקיימו רק קורסים שלאחרהצהרים ביחוד גדל בהתמדה עד שנת 1935/1934 מספר בתיהספרהעממיים של "תרבות",כפי שיוצאמן המספרים הבאים : 150
ן מספר בתיהספר העממיים של "תרבות" 1927/1926 ן 1931/1930 ן 1935/1934 ן 1939/1938 ן שנתהלימודים ן מספר בתיהספר ן 179 183 173 123 ן ן ב 183 בתיהספרהעממייםשהשתייכו ל"תרבות" בשנת 1935/1934 למדו 34,232 תלמידיםמפי 1,113 מוריםאותה שנה היו ל"תרבות" גם 72 גני"לדים ובהם 90 גננות ו 1,522 חניכים,וכן 9 גימנסיותובהן 145 מורים ו 2,752 חניכים בסךהכלנתחנכו אותה שנה במוסדות "תרבות" 38,516 נפש ביתהספר של "תרבות"חינךלציונות,לחלוציות, מחוזשאיפותיוהיתה גאולת ישראלבארץישראל השפה העברית כשפת התחיה הונחה כיסודעיקריבתכניתהלימודים, מתוך אמונה עזה שאפשר להחיותהולקיימה אף בארצות הגולה ביתהספרהיה חילוני ולאחינך אתתלמידיו למצוות מעשיות, אך נטע בלבם את הקשר לעבר,למאור שבמסורתהיהודית ושבמוסרהיהדות דרכה של "תרבות" היתה קשה ללשון העברית החיה לא היתהאחיזה של ממש בבית וברחוב הצביעו על ביתהספר של "תרבות" כעליצירמלאכותי, שאינו אלאפרירעיון מופשט אולם בתוך האוירה הציונית שאפפה את הציבור היהודי בפולין בשנים שלפני מלחמתהעולםהאחרונה,היהביתספרזהטבעילמדיהיהודיםנושלובהתמדה מעמדותיהםהכלכליותוהפוליטיות, וההרגשהשאין מפלטלדורהצעיר אלא בארץישראל מילאה ביחוד את נפשם של המוני היהודים, ביחוד בעיירות והרי בני השכבות העממיות הללו הםשהיוו את רובם הגדול שלהתלמידים בבתיהספר של "תרבות"לפי סטאטיסטיקה של מרכז "תרבות",משנת תרצ"ט,נמנורק 4% מכלל ההורים עם האמידים,ואילו שאר כל ההורים נמנו,עם השכבות העממיות,כפישיוצא מן הטבלה הבאה : ההרכב הסוציאלי של הורי התלמידים בבתיהספר העממיים של "תרבות" בעלימלאכה,,31% סוחרימזעירים 40% פועלים 12% סוחרימוחרשתנים 4% מהוסריעבודה 6% יתומים 4% שונים 3% 100% ביתהספר של "תרבות" ידע בדרך התפתחותו עליות וירידות לכתחילה היה קרוב ל"חדר מתוקן", כפי שנתפתח ברוסיה לפני מלחמתהעולם הראשונה ביתהספרידע זמן ממושך מחסור במורים מתאימים ההוראה בלשון שאינה שפתהחייםהיתה כרוכה בקשייםמבחינה פדגוגית הצורך לסגל את ביתהספר לתנאיםחיצוניים גרר אחריו לעתיםויתורים עליסודוווחשובים בתכניתהלימודיםבמשךהזמן הפךביתהספרשל "תרבות" לביתספרמודרנימתוך נאמנות לשלימות האידיאולוגיההחינוכית נמצאוהדרכיםלשילובתכנוהמהותי של ביתהספרבמבנהוהדידאקטיכינוסיםפדגוגייםארצייםוגלילייםשלהסתדרות "תרבות" ומוריה שקדועלשיפוייה של תכניתהלימודים גברה המגמה הריאלית בביתהספר העממי ואף הוקם ביתספר חקלאי מיוחד הסמינריוניםשל "תרבות"העמידומחנהגדול של מורים,אשר נתחנכוחינוךעברי שלם ברוח השיטות החדשות,ובעזרת שליחים מן החוץ הודק הקשרביןהיסודות החלוציים בארץ לבין ביתהספרהעבריבפולין מרבית המפלגותותנועותהנוער הציוניות הציוניםהכלליים,ה"התאחדות" )"הפועלהצעיר"(,הרביזיוניסטים, "השומר הצעיר",גורדוניה, "החלוץ", "הנוער הציוני",וכו' לקחו חלק בעבודתה של "תרבות" והשפיעועלדרכה ארץישראל עמדה כלהימים במרכזהלימודים והשאיפות, והעבודה 151
למעןהקרןהקיימתלישראלוהידיעותעל הנעשה בארץ קשרו אתהתלמידים לארץישראליותר מאשר לארץ מושבםחניכי "תרבות" הצטרפו ברובם לתנועותהנוערהחלוציות 60% מכלל גומרי ביתהספר העממי של "תרבות" עלו לשרץ )לפי משאל חלקי שנערך בשנת 1938 (היקף השפעתה של "תרבות" אףחרג ממסגרתה הפורמאלית שעורי ערב לעברית ולידיעת הארץ שנערכוליד בתיהספר וכן הספריות הרבות שנתקיימו על ידם משכו גם נוער שלמד בבתיספר אחרים, ורבים נתקרבו על ידי חניכי "תרבות" לציונות ציש'א כותבי תולדות החינוךהיהודיבפולין, נוהגיםלהגדיר את מוסדות ציש"אכמהפכניים, ולאהיא אמנםמציבי המוסדות ומעצביהםהיו מהפכניים בשאיפותיהם, אולם בתעמולה דגלו אך בשם הפשטות : שפה אחת מובנת לכל היהודים והיא אידיש, אין צורך לכובשה, הבה נשתמש בה בליחבלי תרגום, בלי מחיצה, "כיזנף כעיף"ואמנם מעטים היו היהודים בפולין אשר לא שמעו אידיש, ולא עוד אלא אף מתנגדי האידישיזם נאלצו להשתמשבהבתעמולתםנגדה,והיואנשיציש"אבטוחים בצדקתם עדכדי כך, שהתירו לעצמם לדבר באזני הגויים בגנותה של השפה "המתה" ואף במוסדות המחוקקים תבעו אך את זכותה של אידיש )שלאכנציגי הציונים, שהגנו תמיד על שתי השפות גםיחד( בתיספרחילונייםבאידיש כברהתקיימובימי מלחמתהעולם הראשונה ואףלשניהנעשונסיונותלייסד בתיספר כאלה כשיעורי ערב, אלא שלא היה להם קיום תחת שלטונו של הצאר בימי המלחמה נוסדו בווארשה בתימחסה לילדי הפליטים שהגיעו מעריהסקר אשרבתחוםהחזית, ובקצתםהתחילו לחנךבאידישאתצורתוותכניתוהמגובשתקיבלביתהספרהזהבשנת 1921,בועידת ציש"א, הועידה קבעה אתאידישכלשון ההוראהבביתהספר; חילוניות,חינוךלעבודהולחברה )סוציאליסטית( כיסודותיו בשנתהלימודים 1928/1927 נתחנכו בבתיהספרהעממיים של ציש"א 13,531 תלמיד,אךמספרםירד בשבים הבאות, ובשנת 1935/1934 לא עלה על 9,936 הטבלה הבאה : בכל המוסדות גם יהדנמנו אותה שנה למעלה מחמשהעשר אלף תלמיד, כפי שיוצא מן בתיהספר של ציש"א בשנתהלימודים 1935/1934 טס המוסדות גניילדים בתיספר עממיים גימנסיות קורסים שלאחרהצהרים שעורי ערב בס"ה מספר החניכים מטפר המורים מספר המוסדות 320 14 11 9,936 591 86 650 32 2 230 7 5 4,350 198 65 15,486 842 169 מספר התלמידים הוסיף לרדת גם בשנים הבאות רובםהיוילדות ונערות )כשני שלישים מכלל החניכים בכל מוסדות ציש"א שמחוץ לווארשה( הציבורהיהודי לא נמשך בדרךכלל אחרי האידיאולוגיה האידישיסטית, אף לא החשיב את שפתו היומית כשפתהחינוךלבניו, דווקאבגללהיותה פשוטה ומובנת,בלי עומס של עברובלי חזון לעתיד, ועלכן נתחנכו בבתיהספר של ציש"א בעיקרבני עניים, שידם לא השיגה לשלם בעד חינוך בניהם ארגון ציש"אהיה חזק ומוסדותיוהיו קשורים בו קשר אמיץ מכמה בחינות וגם מבחינה כספית,וזו הכריעה בהרבה ברשות המרכזהיו כספיתמיכה רבים, שהושגו בעזרתידידים ואוהדים באמריקה, באמצעות הג'וינט וגם עלידי שליחים של ה"בונד" בכל העולמי לביתהספרהתיכון שלהם בוילנה העניקה הממשלה זכויותפומביותלגניהילדיםהיה לרוב אופי של בתימחסה )וברבים מהםטיפלו גם בהזנה ובהלבשה(נוסףלכך עמד לרשותם סאנאטוריוםלילדיםחולים ע"ש מךםביךןשין שליד וארשה,ומוסדזה,מצאלואוהדיםרביםוגםשימשתעמולהלכלפעולותציש"אהעתוןהיומי שלה"בונד",ה"פאלקסצייטונג",שרת את ציש"א שרות חשוב, הוציא תכופות הוספותמיוחדות בשביל הציבור וכן שבועון לילדים בשם "קליינע פאלקסצייטונג" 152
בראשיתםהיו מוסדות ציש"א משותפים ל"בונד",לפועליציוןשמאלולפולקיסטים,אולםבמשךהזמןגברההשפעתה"בונד" ברוב המקומות, והתנגדותו לערכי האומה בלטה בתכניתהלימודיםלימוד השפה העברית כשפת התנ"ך בלבד היה רשות ולא חובה, אף לא הותר אלא מכיתה ג'ואילךהפולחן של אידיש, שתפס בתחילה מקום רב בתכניתהלימודים, נתרופף בשנים האחרונות ולעומתו גדר בתוכה היסודהסוציאליסטי תשומתהלבהיתירה שניתנה בבתיהספר של ציש"אללימודיםהריאליים, גוייבהגישהמיחודית מודרנית, ואמנם עלתה ציש"אבהישגיההפדגוגייםעלרוב הזרמיםהאחרים עתונם הפדגוגי, שיצא כמעט בקביעות, היה ערומענייןוכןכינוסיהם הפדגוגיים התכופים, מסירות המורים, רובם נושאי התנועה הבונדאית והאידישאית, היתה למופת אףנוער מאמיןוזריזהצליחו לחנך, אלא שנבצר מהם ללכדציבורהורים פעיל, אףעלפישקיימו עתון מיוחד בשבילם )"שול אוןלעבן"( מסתבר שרוב מוסדות ציש"א נמצאו בעריהחרושת ובסביבתןאמנםמידלאחר תחיתה שלפולין הצליחולהקים רשת גדולה של מוסדות גםבחביי"הסשרהמזרחיים, אלא שכאן לא יכלו לעמוד בהתחרות עם "תרבות" בגלילות שלמיםכווליןופוליסיה משנסגרו כאןעלידי הךשות לשנה אחת, לאיספו עוד קום,באיןציבור תומך בהם 'שולקולטי כשם שביתהספר "יבנה" שימש טיפוסמעברבין "חורבביתיעקב" לבין "תרבות",כךשימשביתהספר של "שולקולט" טיפוסמעברביןביתהספרשל ציש"א לשל "תרבות"הסתדרות "שולקולט" נוסדה בשנת 1928,בתמיכתפועליציוןהימניים, תוך מלחמהעם ציש"א שהתנכרהלתחיההלאומית,הישגיה של "שולקולט" היומעטיםלמדי בשנתהלימודים 1935/1934 מנתה בסךהכל 16 מוסדות, מהם ששהגניילדים, שבעה בתיספרעממיים, והשאר שעורים שלאחר הצהרים היה להם רק ביתספרעממי אחד שלם,בוילנהבסךהכלנמנואותה שנה במוסדות שולקולט 2,343 תלמיד,מהם 1,818 בבתיהספרהעממיים בתיספר דולשוניים בתיהספר התיכוניים הממלכתייםהיו לרוב סגורים בפניהנוערהיהודי ומכיוון שהיהודים שאפו בדרך כלל להקנות לבניהם השכלה תיכונית נמצאו אנשים זריזים שיסדו בתיספרתיכוניים לשם עסק, בלי כל תכנית חינוכית עברית, גם השלטונות הקלו עלייסודם של בתיספר כאלה, כדילהגביר את השפעת השפההפולנית,ביחודבעריהסקרבלבפוליןובגאליציה,מקום שהלשון הפולניתהיתה שפת הרחוב, אף קשה היהלקייםבתיספרעברייםשלמיםאי לזאתקמוציוניםחשובים ויסדו בתיספרתיכוניים דולשוניים במגמהציוניתלאומית בבתיספר אלה תפסולימודיהיהדות )עברית, תנ"ך, דבריימיישראל( מקוםניכרבתכנית הלימודים, אולם בה במידה שלימוד המקצועותהיהודיים עלה יפה, לא היה עוד מקום לביתספר עברי שלם, ובאין ביתספר תיכוןעברי קשההיה as~p'iאף את בתיהספרהעממייםמבחינה לאומיתיצא אפוא שכרם של בתיספר אלה בהפסד, עלאף כוונותיהם הרצויות שלהמייסדים לבתיספר אלה נודעה השפעה לרעה גם מבחינה אחרת :רשויות ההשכלה שבערי הספר לחצו גם על מוסדות "תרבות" ליהפךדולשוניים, ואףציונים נתנו ידם לכך במקומותמסויימים )באראנוביץ',וולקוביסק(, ביתהספר הראשון מטיפוס זה נוסד בשנת 1912, אולם התפתחותו העיקרית חלה בימי מלחמתהעולם הראשונה ובשנים הראשונותשלאחריהה'מוסדותהללוהיומאוגדיםבאגודת הסברותלייסוד בתיספר תיכוניים בפולין, שמרכזה היה בלודז,בשנת הלימודים 1934/1933 השתייכו למרכזזה 18 בתיספרעממיים 21 בתיספרתיכונייםושניבתיספרמקצועיים )למסחרבקראקא ולחקלאות בסלנו%ק(בכל המוסדות גם יחד נמנו אותה שנה 4,785 תלמידים, שלמדו מפי 230 מורים מספרים כלליים בשנתהלימודים 1935/1934 למדו לפי הנתונים של המשרד הסטאטיסטי של ממשלת פולין בכל בתיהספר העממיים במדינה בסךהכל 425,566 ילדיםיהודים מהםלמדו 343,671 בבתיהספר הממשלתיים, 81,895 ) 19% (בבתיספריהודיים לעומת זאת נמנו בשנתהלימודים 1938/1937 לפי נתונים של הממשלה הפולנית הגולה בכל בתיהספר העממיים היהודים רק 64,900 ילדיםלפי באי, 64 אלה מסתכמת הסטאטיסטיקה שלהחינוךהיהודי בפולין כדלקמן : 153
מספר מוסדות החינוך היהודי )ברשיון הממשלה( ותלמידיהם בשנתהלימודים 1938/1937 לשון ההוראה דולשוניים עבריתאואידיש ס"ה מוסדות גגיילדים תלמידים ליניארים תלמיוים מוסדות 1,500 34 400 10 1,900 44 בתיספר פיכויים תלמידים מוסדות 6,800 38 2,200 12 9,000 50 בתיספר עממיים תלמידים מוסדוה 28,500 226 36,400 226 64,900 452 800 20 1,100 40 1,900 60 מוסדות גבוהים מוסדות תלמידים 100 1 100 1 בתיספר למלאכה תלמידים מוסדות 600 5 1,800 14 2,400 19 לשון ההוראה דולשוניים עברית או אידיש מוסוות סמינריונים תלמירים 100 1 ס"ה 100 1 בסךהכלהיו אפוא בשנת 1938/1931, לפי טבלה זו, 97,400 תלמידים ב 626 מוסדותיהודיים לעומת זאת היו, לפי 1936, 180,181 תלמידים ב 1465 מוסדותיהודיים, המתחלקים לפי הזרמים בדלקפן : חשבון הג'וינט לשנת תרבות יבנה שולקולט ציש"א חורב ישיבות ביתיעקב ס"ה מוסדות 269 תלמידים 44,780 15,923 2,343 16,486 49,123 15,941 35,585 180,181 229 16 169 367 167 248 1,465 נוסףלכך למדובשנתהלימודים 1939/1938 בבתיספרובקורסים מקצועיים, שנתמכועלידיהסברות "אורס", "איקא" וכו',עוד 17,060 תלמיד 16,000 הסתירותביןהנתונים הרשמייםלביןאלו שלהג'וינט ברורותלמדי ההפרש הכללי הוא ב מאה א לף נפש לביאור הסתירות להעיר : האלה י א( לא כל המוסדות נרשמומיד במשרדים הרשמיים: לפעמים עברו שנים עד שנתמלאו כל דרישות השלטונות ובינתים נתקיימו המוסדות באורח לאליגאלי ב( מרכזי החינוך שהמציאו דו"חים ל"ג'וינט",בקשר לבקשות תמיכה כספית,לא החסירו את מספר המוסדות שנסגרו במשך הומןהג'וינט מצדו לא בדק את המספרים, כיון שהתמיכות ניתנו לזרמים לא לפי מספר המוסדות וחניכיהם אלא בהתאם לדרישות של התומכים השונים )פיפלרעליף, וצענטראלרעליף( ג(לפיעדותהמנהלים שלמרכזי "חורב" ו"ביתיעקב" ביקרו בבתיהספר העממיים שלהם גםילדיםשהיו למטהמגיל חובתהלימוד, ובסךהכל נפטרו עלידי מוסדותיהם מחובתהלימוד הכללית כ 25,000 מתלמידיהם ד( בתיספררבים,ביחוד השלטונות האדמיניס של הזרם הדתי, היו מוסדות השלמה )לאחה"צ( והיו נתונים לפיקוחם שי טראטיביים בלבד, ממילא לא נכללו רשויות ההשכלה בסטאטיסטיקה שי 154
מעריכים את מספו ילדיישראלבגילביתהספרבשניםשלפני מלחמתהעולם השניה, במחצית המיליון ומעלה אם נוסיף למספר הנקוב בדו"ח שלהג'וינט ) 180,000 (עוד כ 40,000 ילדיםשנתחנכו ב"חדרים",יוצאשבקירוב 40% מכללהילדיםהיהודיים קיבלו אתחינוכם במוסדות שלהיהודים עצמם 44,780 15,923 2,343 7,000 70,046 ברוח ציונית נתחנכו במוסדות: תרבות יבנה שולקולט דולשונייםציוניים בסךהכלקיבלו אפואחינוךציוני כשבעים אלף תלמיד, שהם כ 35% מכללהתלמידים במוסדותהחינוךהיהודיים ורק 14% מכללילדיישראלבמדינהאףעלפיכןהיה החלקהשביעי הוה השאור שבכל מערכתהחינוךהיהודי והשפעתו הגיעה אף לבתיהספרהממשלתיים הלשון העברית, אם כלשון חיה ואם כלשון התנ"ך והספרות הדתית, נלמדה ברוב המוסדות של כל הזרמים 155